מאסר בפועל בגין הצתה של משרדי בית"ר י-ם כמחאה על הצטרפותם של שחקנים מוסלמים לקבוצה

1.         עיקר עובדותיו של כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר הטיעון, שבו הודו שני הנאשמים הן  אלה:

א.         סמוך ליום שבת 26.1.13 התפרסמה בכלי התקשורת ידיעה לפיה קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים (להלן: " הקבוצה") עתידה לצרף לשורותיה שני שחקנים זרים בני הדת המוסלמית (להלן: " השחקנים המוסלמים"). בעקבות הידיעה החלו פעולות מחאה של אוהדי הקבוצה במשחקים ובאימונים של הקבוצה שכללו קריאות נגד הבעלים של הקבוצה ארקדי גאידמק, יושב ראש הקבוצה איציק קורנפיין והשחקנים המוסלמים. וכן קריאות גזעניות והנפת שלטים גזעניים ובהם השלט "בית"ר טהורה לעד".

ב.         בקרב אוהדי הקבוצה, קמה לפני מספר שנים התארגנות בלתי פורמלית, המתקראת ארגון לה-פמיליה (להלן: " הארגון"). במסגרת פעילותו של הארגון, נוהגים האוהדים ללבוש חולצות, צעיפים וכובעים הנושאים את שם הארגון. הארגון מוכר בקרב האוהדים כקבוצה הנחשבת כ"גרעין קשה" של אוהדים וכמי שחבריה מתפרעים בעת המשחקים ובסמוך אליהם, בין השאר, בקללות ובקריאות גזעניות.

ג.          ביום 7.2.13 בשעות הערב שהו הנאשמים בחתונה באזור הדרום, בצאתם מהחתונה בשעות הלילה שבין 7.2.13 ליום 8.2.13 החליטו הנאשמים, להביע מחאתם על התנהגות הנהלת המועדון והבאת השחקנים המוסלמיים בדרך של הצתת משרדי הקבוצה.

ד.         לשם ביצוע החלטתם לעיל, נסעו הנאשמים ברכבו של מתן, רכב מסוג פולקסווגן גולף ל.ז. 75-501-36 (להלן: " הרכב") לביתו של מתן, שם החליף מתן את בגדיו ונטל עמו כפפות וחם-צוואר להסתיר את פניו. מיד לאחר מכן נסעו הנאשמים ברכב לביתו של אביתר שם החליף את בגדיו לבגדים כהים ונטל עמו כפפות וכובע גרב להסתיר את פניו. הנאשמים שניהם השאירו בבתיהם את מכשירי הטלפון הניידים שברשותם בכדי למנוע את גילוי מעשיהם ולהסתיר את נסיעתם לירושלים והימצאותם בקרבת משרדי הקבוצה בעת ההצתה המתוכננת.

ה.         הנאשמים נסעו ברכב מביתו של אביתר אל תחנת הדלק "דלק" הסמוכה לכניסה למושב מנוחה. מתן העמיד את הרכב סמוך למשאבת התדלוק, אביתר נכנס אל חנות "מנטה" שבתחנת הדלת (להלן: " החנות") "משך" כסף מזומן ורכש חטיפי שוקולד ומים. אביתר חזר אל הרכב מסר למתן סכום כסף. מתן נכנס אל החנות, רכש חפיסת סיגריות ושני מצתים וכן שילם 150 ש"ח עבור רכישת דלק. אביתר הוציא מהרכב שני בקבוקים בנפח ליטר וחצי "קולה זירו" ו"ספרייט", אותם הביאו עימם הנאשמים ממתקן המחזורית במקום מגוריו של אביתר (להלן: " הבקבוקים"). לאחר שמתן חזר מהחנות אל הרכב, מילא אביתר את הבקבוקים בנזין והמשיך והכניס את פיית התדלוק לרכב. אביתר סגר את הבקבוקים, ליפף סביב פיותיהם ניילון והכניס אותם לתא המטען של הרכב.

ו.          הנאשמים חזרו לרכב ונסעו לירושלים. הנאשמים החנו את הרכב ברחוב משכן שלמה בשכונת בית הכרם בירושלים, מרחק מספר דקות הליכה משטח מגרש האימונים של הקבוצה בבית וגן בירושלים (להלן: " המגרש"). הנאשמים יצאו מהרכב והלכו על המגרש כשברשותם הבקבוקים והמצתים, בדרכם קרבו הנאשמים אל בניין ברחוב תוסיה כהן בירושלים שם לקחו מתיבות הדואר שני מכתבים הממוענים אל דיירי הבניין במטרה להסתייע בהם בהצתה.

ז.          הנאשמים הסתירו את פניהם בכובע ובחם-צוואר, נכנסו אל שטח המגרש וקרבו את משרדי הקבוצה הממוקמים בצדו של מגרש האמונים. כל אחד מהנאשמים נטל אבן וניפץ באמצעותה חלון אחד מחלונות המשרדים. אביתר ניפץ את החלון השמאלית של המשרד ומתן ניפץ את החלון השני מימין. הנאשמים נטלו כל אחד בקבוק אחד משני הבקבוקים שהביאו עימם שפכו תכולתו, דרך החלון אותו ניפץ כל אחד מהם, לתוך המשרדים. הנאשמים הציתו כל אחד את אחד המכתבים שנטלו קודם לכן באמצעות המצתים שרכשו והשליכו את המכתב הבוער לתוך המשרדים לאזור בו שפכו קודם לכן את תכולת הבקבוקים ושילחו במשרדים אש. הנאשמים נמלטו מהמקום בריצה אל עבר מכוניתם.

ח.         כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים התקלחה אש במשרדים ונגרם להם נזק רב, כן נגרם נזק לציוד שהיה במשרדים, הכולל נוסף על ציוד משרדי - גם מזכרות, תעודות וגביעים בהם זכתה הקבוצה. היקף הנזק הכספי שנגרם לקבוצה הינו כ-140,000 ש"ח, זאת בנוסף לפגיעה הקשה במיטלטלין בעלי אופי סנטימנטלי רב, שאינה ניתנת לתיקון.

ט.         ביום 15.2.13 במסגרת פעילות המחאה של הנאשמים כנגד התנהגות הנהלת המועדון והבאת השחקנים המוסלמים הכינו הנאשמים שלט וכתבו עליו "FUCK  סדייב" ו-"FUCK  קדייב" וכן ציירו את סמל המנורה. הנאשמים יחד עם אליאור מלול תלו את השלט באצטדיון הכדורגל בקרית גת במהלך שמחק כדורגל שהתקיים בו.

2.         בעקבות הודאתם בעובדות האמורות, הורשעו הנאשמים בעבירה של הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק"), עבירה שעונשה המירבי -  15 שנות מאסר.

הראיות לעונש

ראיות המאשימה

3.         במסגרת ראיותיה לעונש הציגה המאשימה את גיליון ההרשעות הקודמות של אביתר, לפיו הורשע כקטין בחודש אוקטובר 2009, על ידי בית משפט השלום לנוער בבאר-שבע, בעבירות של הדחה למניעת עדות ושל מעשה מגונה בקטין ונדון לעונש של"צ, למבחן לתקופה של שנה ולהתחייבות להימנע מעבירה למשך 3 שנים וכן לפיצוי לנפגע עבירה. בנוסף, הוצג גזר דין בת"פ 8312/09 של בית משפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 15.12.11. באותו תיק, הורשע אביתר במסגרת הסדר טיעון וכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק. במסגרת אותו גזר דין, הושתו על אביתר שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס ופיצוי למתלונן.

4.         במסגרת הטיעון לעונש, אישר ב"כ המאשימה על אף שהדבר לא נכלל בעובדות כתב האישום, כי "מוסכם וברור שמתקן האימונים הוא מתקן שאין בסביבתו בנייני מגורים" (פרו' מיום 16.10.13 עמ' 20 ש' 28-29).

ראיות ההגנה

5.         מטעמו של אביתר, העידו אמו אילנה ואחיו נתי. האם ציינה כי אביתר הוא הבן המפונק במשפחה וכי מדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין. אחיו הגדול קצין בשב"ס, אחותו השנייה מורה, אחיו השלישי קצין ואחותו התאומה לומדת הנדסה. לדבריה, שמונת חודשי המעצר שריצה עד כה "עשו לו את הזעזוע של החיים" וכי הוא התחרט על מעשיו ומעוניין לעבוד ולהינשא. לדבריה, אביתר התבגר במהלך שמונת חודשי המעצר וכי יש בו יסוד טוב ויכולת נתינה ואהבת הזולת. לדבריה, המשפחה החליטה להעתיק את מקום מגוריה מהמושב שבו הם גרים כדי לאפשר לאביתר לעלות בדרך אחרת וטובה יותר. האח נתי, שהוא קצין במג"ב, ציין כי במסגרת תיק קודם עבר אביתר טיפול של שנה והפסיק לעשות טעויות אך שנפסק הטיפול הוא חזר לעשות טעות. לדבריו, על אביתר לשלם על הטעות אך בסופו של דבר הוא בעל אופי ילדותי כמו ילד קטן והוא זקוק לטיפול.

6.         מטעמו של מתן העידו אביו עופר ואמו סיגל. האב ציין כי מתן הוא הבכור מבין שלושה אחים והשלים את חוק לימודיו ואת שירותו הצבאי. כאשר במהלך השירות אף נבחר כחייל מצטיין, לאחר השירות החל לעבוד כטבח והתקדם בעבודתו תוך שהוא עובד שעות ארוכות - 14 עד 15 שעות ביום. האב ציין כי ההורים התגרשו כשמתן היה בן 15 ואף על פי כן הוא גילה בגרות, התרחק מצרות ודאג לאחיו הקטנים. האב ציין, כי אין לו מושג כיצד הגיע מתן לביצוע העבירה, שעה שמעולם לא היה מעורב אפילו בקטטה בבית הספר, אין לו עבר פלילי ואפילו לא דו"ח תנועה. האב ציין את רצונה של המשפחה להמשיך ולתמוך בו כדי להחזירו למסלול ולמקום העבודה שבו מחכים לו.

            אמו של מתן ציינה כי למרות גירושיהם של ההורים, הבית הוסיף לתפקד ושניהם היו בקשר מתמיד לטובת הילדים. מתן שימש, לדבריה, כדמות גברית בבית שנתנה דוגמא לאחיו. האם ציינה כי המקרה ארע שעה שהיא ובן זוגה דהיום היו במעבר לבית חדש, מצבם הכלכלי והאישי היה שפיר והתחושה עם מעצרו היתה ש"נפתחה האדמה ואנחנו נכנסנו בפנים, חושך". לדבריה, על אף התחושות הקשות התגייסו היא ובן זוגה לתמוך במתן והיא עצמה פיקחה עליו אישית במסגרת מעצר הבית עד לאחרונה, כאשר מסיבות כלכליות הוא עבר למעצר בית אצל שתי הסבתות שלו שגרות בקרית גת. לדבריה, במהלך מעצר הבית היו לה שיחות רבות עם מתן והוא הבין שמה שקרה זו טעות וכי המסר הוא להמשיך בחיים על אף התקופה הקשה שעברה המשפחה.